מסע כתיבה פנימי image
מסע כתיבה פנימי הוא מסע אל הנפש פנימה, דרך הכתיבה. בעזרת כתיבה פנימית מונחית, אנחנו נכנסים אל מגרש המשחקים העדין, הפראי, המופלא – שבתוכנו. אנחנו מזמנים, יוצרים ומהווים אותו – במחברת. אנחנו שוהים שם, עושים עבודה, ובשאיפה, ובאמונה – מזדככים.

מסע הכתיבה הפנימי הוא כמו רצף משחקים שמזכירים לנו את ילדותנו. עוד לפני שידענו קרוא וכתוב, ושיחקנו משחקי דמיון ותפקידים: ..."עכשיו אני רופא, ועכשיו סופרמן, עכשיו זה אתמול, ועכשיו מחר, כאילו אמרת לי ככה, ואני עניתי ככה, ואז כאילו התעוררנו, ונרדמנו, וחזרנו..."

בתרגילי הכתיבה המונחית אנחנו מרשים לעצמינו לערבב עבר, הווה, עתיד, דמיון ומציאות, חלום וערות, להיפגש עם הילד שהייתי ועם הקשיש שאהיה. אנחנו מזמנים למגרש המשחקים שבמחברת דמויות שלאו דוקא בין החיים היום. אנחנו כותבים מכתב לאדם בחיינו שיש לנו איתו משהו לא פטור, אנחנו גם עונים לעצמינו, בשמו. אנחנו עושים עבודה עם חלומות שחלמנו בלילה - לאחרונה, ומזמן. מביאים אותם אל הכתב, שואלים אודותם ואותם. אנחנו מגלים למחברת חלומות שהם השאיפה שלנו. אנחנו נותנים דרור לפנטזיות, נרחיק ככל שנאשר לעצמינו, אנחנו מקיימים איתנו 'ראיון עם עצמי עתידי', אחרי שכביכול הגשמנו.

אנחנו משחקים עם המחברת משחקי תפקידים ומאפשרים לה להיות פעם הפסיכולוגית, פעם החברה הטובה, פעם המאמנת, פעם אמא, אבא, בוס שיש לי איתו עניין לא פטור. אנחנו מזמנים למפגש על דפי המחברת, את כל מי שנרצה, בכל עניין שנרצה.
יש עוד אוקיינוס גדול של תרגילי כתיבה, שמוכתבים תוך כדי המפגש, שואבים מהרגע הזה שקורה בין שני אנשים ומחברת, החד פעמי.

המחברת הכל מכילה. הכל שומרת, נוצרת. אפשר להחליט להפטר ממנה מייד אחרי הכתיבה (לפעמים החלטה כזאת יכולה לשחרר ולאפשר כתיבה פתוחה וכנה יותר), אנחנו יכולים גם לשמור אותה -אוצר הכתיבה האישי שלנו – לכל החיים וגם אחרינו.

 אנחנו יכולים לשלוף אותה כשנרצה, להסתכל על דברים שכתבנו. בניגוד לזיכרון, שמטבעו משתנה בכל פעם שאנחנו שולפים אותו, דבר שהנצחנו במחברת נשמר בדיוק כפי שהיה ברגע בו כתבנו אותו, ויכול ללמד אותנו משהו על עצמינו – אז – והיום. בעזרת המחברת אנחנו יכולים להמשיך את הפגישה הטיפולית גם אחריה – לקרוא, לכתוב, המחברת היא כמו שותף שלישי לפגישה, עם האיכויות, והאפשרויות המיוחדות לסוג השותפה שהיא.